פסק-דין בתיק עפ"א 232/08

1.       המערער הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של גניבת רכב - עבירה לפי סעיף 413ב' לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, גניבה - עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, נהיגה ללא רשיון נהיגה - עבירה לפי סעיף 10(א) וסעיף 38 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961, נהיגה ללא ביטוח - עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת רכב מנועי, תש"ל - 1970, אי ציות לתמרור ב-37 - עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה - תשכ"א - 1961 וכן התפרצות למקום מגורים בכוונה לגנוב - עבירה לפי סעיף 406(א) לחוק העונשין.

2.       בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, בשלושה אירועים שונים פרץ המערער לבתי מגורים בכוונה לגנוב מהם רכוש, ואף גנב בפועל רכוש מבתי מגורים אלו.

          באחד מהאירועים גנב המערער מבית המגורים, אליו פרץ, מפתחות לרכב, וגנב את הרכב הנ"ל.

          באירוע הרביעי המתואר בכתב האישום המתוקן, פרץ המערער לרכב במטרה לגנבו, גנב אותו בפועל כשברכב מצלמת וידאו.

          המערער נסע ברכב הגנוב, ללא שיהיה בידו רישיון נהיגה בר-תוקף, ובמהלך נסיעתו התעלם המערער מתמרורי תנועה למיניהם וכן מהוראת שוטרת אשר הורתה לו לעצור.

3.       לאור הודאתו של המערער בעובדות כתב האישום המתוקן, נתבקש תסקיר שרות המבחן בעניינו של המערער.

4.       שרות המבחן הגיש תסקיר ובו נקבע, כי המערער סובל מקשיים רגשיים המלווים אותו מאז הילדות, וכי מעורבותו בביצוע העבירות מצביעה על כעסים כלפי החברה.

          לפי קביעת שרות המבחן, המערער החל לנהל אורח חיים דתי וזאת בניסיון למצוא תשובות על שאלות שמעסיקות אותו ביחס לגבולות המותר והאסור.

          לסיכום, המליץ שרות המבחן שלא להטיל על המערער עונש של מאסר בפועל ולהסתפק בריצוי מאסר בעבודות שרות בצירוף מאסר על תנאי משמעותי, קנס ופיצוי למתלוננים.

5.       בית המשפט קמא בגזר-דינו, לא קיבל את המלצת שרות המבחן והטיל על המערער עונש מאסר של 36 חודשים, מהם 18 חודשים לריצוי בפועל ו- 18 חודשים מאסר על תנאי, וכן קנס בסך 10,000 ש"ח.

          נימוקי המערער

6.       המערער טוען, כי בית המשפט קמא החמיר בעונשו חומרה יתירה תוך שלא נתן דעתו לנסיבותיו האישיות של המערער, לעובדה, כי המערער הודה וחסך זמן שיפוטי ניכר, ולעובדה, כי מדובר במערער, שהיה צעיר לימים בעת ביצוע העבירות נשוא כתב האישום, וללא כל עבר פלילי.

7.       לטענת המערער, בנסיבות העניין, יש להעדיף את הפן השיקומי, כהמלצת שרות המבחן, על פני הפן העונשי - ההרתעתי.

8.       עוד טוען ב"כ המערער, כי לנוכח מצבו הסוציו-אקונומי של המערער, הרי, שהקנס שהוטל עליו הינו מוגזם ועלול לדרדר את המשפחה כולה למצוקה קשה ביותר.

9.       ב"כ המערער הגיש לעיונינו, קובץ פסקי דין בהם על עבירות דומות ואף חמורות יותר, נגזרו עונשים קלים מהעונש שנגזר על המערער.

10.     לסיכום טוען איפוא ב"כ המערער, כי יש להקל בעונשו של המערער ולהעמידו על שישה חודשי מאסר שיומרו בעבודות שרות, או לחלופין, לקצר תקופת המאסר בפועל, באופן משמעותי.

          נימוקי המשיבה

11.     המשיבה לעומת זאת טוענת, כי אין להתערב בעונש שהושת על המערער.

          לטענת המשיבה, מדובר במערער שביצע במשך תקופה ארוכה ובמספר פעמים עבירות רבות וחמורות, תוך פריצה לבתי מגורים ולכלי רכב.